<h1>ספר הבתים הלכ' ק"ש שער חמישי סי"ט</h1>
<h2>דף כה.</h2>
היתה נטישת צואה על בשרו או ידיו מטונפות מבית הכסא ולא היה להן ריח רע כלל מפני קטנן או מפני יבשותן מותר לקרות קרית שמע לפי שאין לה ריח רע, לר"ם. רבינו האיי פסק שאסור לקרות. ונראין דברי הר"ם. וכן פסק הרי"ף. והר"ש והראב"ד כתבו מי שיש לו צואה על בשרו תחת בגדיו ואין לה ריח רע, וכן מי שידיו מונחות בבית הכסא סתום ואין שם ריח מותר לקרות. ודברי הר"ם נראין עיקר. יש מי שאמר שלא התירו דבר זה אלא בשעת הדחק שאינו מוצא מים לנקות עצמו ומתירא שמא יעבור זמן הקריאה. כתב הר"ם אבל אם היתה במקומה אע"פ שאינה נראית כשהוא עומד הואיל ונראית כשהוא יושב אסור לקרות עד שיקנח יפה יפה מפני שצואה לחה היא ויש לה ריח רע ע"כ, יש מי שפסק אע"פ שאין לה ריח רע, וכן נראה.
